מחקר איכותני

 

האם המחקר האיכותני מתאים לשאלה שאני שואל? לשם כך עלינו להבהיר את מהותו של המחקר האיכותני ואת סוג המענים שהוא מסוגל להפיק עבורנו החוקרים.

המחקר האיכותני מנסה להיכנס לתחום שבו קצרה ידו של המחקר הכמותני בתחומי מדעי החברה: בחינה של התרחשויות פנים אישיות, סובייקטיביות, או התרחשויות אינדיבידואליות שלא ניתן לעשות להן אובייקטיביזציה. כאשר אנו מבקשים ללמוד על תהליך אישי או בינאישי,  התרחשות קבוצתית חד פעמית, השקפת עולם שהיא מיוחדת לכל אחד ואחת מהנשאלים אזי המחקר האיכותני הוא - כנראה - הכלי המתאים.

 

מחקר איכותני, או מחקר איכותי, הוא מחקר המאפשר להתבונן בהתנהגות האנושית במטרה להבין אותה והוא עושה זאת דרך התבוננות בביטויים הסובייקטיביים של הנחקרים, דיבור וכתיבה או התנהגות נצפית בלתי מילולית. המחקר האיכותני מקבל את היחידאות של הפרטים הנבדקים ואינו מחפש בהכרח את ההכללה. לכן הוא גם מוותר על ניתוחים סטטיסטיים כמו גם על הפעלתן של קבוצות ביקורת. עיסוקו בדרך כלל באוכלוסיות נחקרות קטנות יחסית (למחקר הכמותני). המחקר האיכותני מחפש את ההקשר החברתי והתרבותי של התופעות ועוסק בתהליך הסובייקטיבי שבמציאות הנחקרת.החוקר יכול לשער השערות, אולם המפגש עם האדם הנחקר ייתכן מאד שיוליד ראיות ומסקנות בלתי צפויות.

 

ההתבוננות במציאות הסובייקטיבית היא ייחודו של המחקר האיכותני אולם היא גם מקור חולשתו - הוא אינו מפיק ידע מדעי אובייקטיבי אלא מאפשר מבט עומק אל תוך התופעות הנחקרות, תוך המנעות זהירה מהסקת לקחים מכלילים. מתוך כך שהמחקר האיכותני אינו מתבסס על אוכלוסיית מחקר גדולה הוא עומד בפני המתקפה שהוא בכלל לא מחקר מדעי, ואילו מובילי המחקר האיכותני טוענים להיותו כלי מדעי אובייקטיבי שמרחיב את ההגדרה של "מדעיות". בעוד שעיקרון "ההפרכה" של פופר, עיקרון לבחינתה של תאוריה מדעית,ישים לגבי מחקר כמותני במדעי הטבע כמו גם במדעי החברה, הוא אינו ישים לגבי המחקר האיכותני. המחקר האיכותני אינו מתיימר על כן להסיק מסקנות מחקריות בעלות תוקף מכליל, רחב, אלא הוא מעיד על תופעות בלבד.

 

עקב יכולות וחולשות המהותיות למחקר זה, יש המציעים אותו כמחקר משלים למחקר הכמותני. "המחקר המשולב"מנסה להרוויח את היתרונות של שני סוגי המחקר ולהמנע מחולשותיהם: גם ניתוח סטטיסטי של תופעות כמותניות וגם הבנה סובייקטיבית או תרבותית של הממצאים.

 

איסוף נתונים במחקר האיכותני:

• תצפית ותצפית משתתפת (הצופה הנו חלק מהתופעה הנצפית)

• קבוצת מיקוד: איסוף רשמים ומחשבות מקבוצה מדגמית שמקיימת שיחת עומק בנושא הנחקר.

• ראיון עומק, שבו באמצעות שיחה נאספים מהנחקר הנתונים והמידע הדרוש. הראיון יכול להיות ראיון מובנה לגמרי, הבנוי על שאלות ברורות וממוקדות, ראיון חצי מובנה שיש בו גם מקום להתפתחות של השיחה לכיוונים בלתי צפויים וראיון פתוח שבו מספר הנחקר א סיפור חייו או כל נראטיב אחר. סיכומי הראיונות או השיחות נהיים למסמכים נחקרים.

 

המחקר האיכותני יכול להעשות לא רק מול אנשים אלא גם מול טקסטים שהם הותירו מאחוריהם: עדות, מכתבים, חיבורי תלמידים וכן הלאה.

ניתוח נתונים הנאספים במסמכים הללו יהיה ניתוח תוכן הן ברמה של מוטיבים תמטיים, נושאיים, והן ברמה הנראטיבית: הסיפר ההולך ונחשף במסמך. במקרה כזה אנו בעצם עוסקים בחקר הטקסט.

 

 

ביבליוגרפיה בנושא המחקר האיכותני

• צבר-בן יהושע, נעמה (1990).  המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. רמת גן: מסדה.

• צבר-בן יהושע, נעמה (עורכת) (2001).  מסורות וזרמים במחקר האיכותני. תל אביב: הוצאת דביר.

• שקדי אשר (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני - תאוריה ויישום. תל אביב הוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב.

• שלסקי שמחה , ברכה אלפרט.(2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.