עולם האינטרנט הוא אוצר בלתי מוגבל של מידע ואף של ידע - אבל איך מגיעים אליו?

 

רגע! אל תרוצו מייד לתפעל את הגוגל - תעצרו ותחשבו מה אתם צריכים למצוא! על-מנת לאפשר ניצול מירבי של האינטרנט כסביבה תומכת מחקר הלומד צריך:

לנסח אסטרטגית חקר על בסיס שאלת המחקר של עבודתו: לנתח את צורכי מחקרו, לתרגם את השאלה המובילה לשאלות חקר ממוקדות ולברר מהו המידע המבוקש בעבורן. עליו להגדיר את סוג המידע המבוקש - מאמר, שם של ספר, כתובת של אדם, תמונה, תוכנה וכו'.

 

כדי ליעל את החיפוש עליו ליצור רשימה של מילות מפתח ונקודות התחלה לחיפוש (כמו שם של חוקר מוביל בתחום, מאמר מוכר בתחום)

עליו לדעת להעריך את תרומתו של פריט המידע לשאלות ששאל, ולבחון את הרלבנטיות שלו לצורכי המחקר (תהליך הפיכת הפריט מנתון גולמי למידע ולידע); לפני.

להכיר את מבנה הרשת ומושגי היסוד הנוהגים בו (אתר, כתובת, גלשן וגלישה, כלי חיפוש וכו') וכן אתרים ברשת ומאגרי מידע שונים בעלי התמחות ספציפית הרלוונטיים לתחומי עיסוקו וניתנים לגישה מן הרשת מעבר לבסיסי המידע ולמנועי החיפוש הרגילים. באתר ספריית אורנים מאגרי מידע חשובים רבים - צוות הספרייה ישמח לסייע בשימוש בהם.

 

לכן בטרם תפעילו את החבר גוגל (ושאר חבריו) תשאלו את עצמכם:

 

• מהי שאלת המחקר והשאלות הנגזרות ממנה שבעבורן אנו מבקשים מידע? אם אין שאלה ברורה אין תשובות טובות.

• מהו סוג המידע המבוקש - צילום, מאמר, טקסט, מפה, שם ספר, מידע סטטיסטי, מספר טלפון?

• מהן מילות המפתח שיכולות לסייע בחיפוש, כולל בדיקת איות נכון של המילים הללו? מהן מילות המפתח שקשורות ישרות לשאלת החקר שלנו ומהן המילים שקשורות אליו בעקפין אבל יכולות לסייע?

• מהי הדרך הטובה להגיע למידע, קטלוג הספרייה, מאגר מידע מקוון מסוים, מנוע חיפוש מסוים?

 

ולבסוף, כל פריט מידע שאנו מוצאים יש לרשום ולקטלג עם רפרנס מלא מיד עם המצאו - כך נחסוך לעצמנו מאוחר יותר חיפוש חוזר של מקור המידע.

הרישום של פריטי המידע ייעשה לפי כללים מקובלים (APA וכו') חיוני לזכור שגם למידע באינטרנט יש בעלים וגם למידע הזה יש לתת הפניה למקור עם כל הפרטים הרלוונטיים (שם הכותב, שנה, שם המאמר או פריט המידע וכן הלאה).