ד"ר משה שנר, מכללת אורנים, www.mosheshner.co.il, פברואר 2015

 

כתיבת עבודה אקדמית משולבת פעילות מחקרית

עבודה במסגרת קורס אקדמי, עבודת חקר סמינריונית או עבודת גמר במסגרת לימודים מתקדמים

 

כתיבה אקדמית אינה כתיבה אינטואיטיבית (לטוב ולרע). כדי להגיע לכלל כתיבה מוצלחת חשוב להבנות את תהליך העבודה בצורה מושכלת, לתכנן אותו מראש ולראות שלקורא של העבודה יהיה מובן כיצד עומד להיפרש לעיניו תהליך המחקר או העיבוד של המידע עד להגעתו ל-"חוף מבטחים".

 

לך הכותב/ת צריך שיהיה ברור מה את/ה מבקש/ת להסביר, ללמוד, לגלות, להדגים או לפתח בעבודה זו. בכתיבה עצמה חשוב שתראה מול עיניך את קהל הקוראים או השומעים (בהרצאה) שאותם אתה צריך להוביל בתהליך הלימודי שאת/ה עברת.

 

שאלה טובה

עבודת מחקר טובה מתחילה בשאלה טובה, "שאלה פוריה" (בניסוח של ד"ר יורם הרפז - ראה בדף הביבליו': הרפז, הפדגוגיה של השאלה, 2000). עלינו לברר לעצמנו היטב מהו העניין שמטריד את מנוחתנו ושעליו אנו מחפשים מענה. השאלה כדאי שתהיה עשירה בתוכן, מורכבת - המענה עליה אינו פשוט, מעניינת ומאתגרת את העוסקים בה ולבסוף...ברת ביצוע ומימוש בטווח זמן סביר.

 

דוגמה לשאלה שאינה ברת מענה היא שאלה היפוטטית בתחומי ההיסטוריה:  "מה היה קורה לו נפוליאון לא היה יוצא למסע למוסקבה?". דוגמה לשאלה שאינה ברת ביצוע מבחינת הסטודנט היא שאלה שנדרשת למקורות ידע שאינם בתחום השגתו, למשל, מקורות הכתובים בשפה זרה שאין הוא/היא יכולים לקרוא בה.

 

אמרנו שאנו מתחילים עם השאלה, זאת אומרת, שמקומה של השאלה הוא בהתחלת הדיון. השאלה היא "המתאבן" שיוצר את המוטיבציה לקרוא ולהכנס למהלך הלמידה. באמצעות השאלה אנו מסמנים את היעד המבוקש - עבודה שאין שאלה בראשיתה אינה מוליכה את הקורא ליעד ברור והיא מועדת לתעיה סתמית.

 

נושא והקשרו לשאלה

העבודה תמוקם תחת נושא מסויים. לעתים יהיה לנו נושא ונבקש שאלה לדיון תחתיו ולפעמים השאלה תעלה קודם ולאחר מכן נגדיר עבורה את הנושא שתחתיו היא ממוקמת. בכל מקרה נסוח שאלה הוא תנאי חיוני לכתיבת עבודה טובה. 

 

למה דווקא השאלה הזו? מה אני מצפה מהמחקר בשאלה זו? ברציונאל שנכתוב נסביר מהו הקושי שעומד מאחורי הקושיא, כיצד זה קשור אלי ומה אנו מחפשים למצוא בעבודה הזו, מהם הקשיים שאנו צופים (ושלמרות זאת איננו מוותרים) ומהו הרווח שאוכל להפיק ממענה מוצלח. 

 

למה זה חשוב?

בעבודה אקדמית כדאי מאד להסביר לקורא מה מיוחד בחיבור, האם יש בו צורך מיוחד או עניין ייחודי. 

 

מה כבר נכתב על השאלה?

מהו השדה המושגי בתוכו אנו פועלים במסגרת מחקר זה? -- סקירת ספרות. לפני שאנו נכנסים לעבודת חקר משלנו חובה עלינו לבדוק מה כבר נעשה בעניין. מגבלת הידע: מאז קיומו של האינטרנט כמרחב דעת ברור לנו שכבר איננו יכולים לדעת כל מה שנכתב בעניין אלא רק לגעת בחלק קטן מהדברים. יהיה עלינו לברור את הידע הרלוונטי ולבחור מתוכו את המיטב בעבור החיבור שלי.

 

הסקירה המבואית מאפשרת לנו להגדיר את השדה העיוני בתוכו אנו פועלים, להסביר מושגי יסוד, לתאר את השתלשלותה של הבעיה הנידונה, להציע כלי יסוד במחקר בתחום, להציע מחקרים קודמים בתחום ולקשר למי שעוסק במחקר בתחומי העבודה. מהו היקף הספרות המחקרית שעלינו לכתוב?? התשובה אינה כמותית אלא עניינית - כמה שצריך כדי ליצור תשתית נוכנה לעבודה. הרקע התיאורטי - מה שקרוי לעתים "סקירת ספרות" - אינו תרגיל באיתור ידע וסיכומו אלא הוא מהווה תשתית לעיון או המחקר בהמשך. הוא מהווה "צידה לדרך, עלינו לחשוב היטב מה יכלל בעיון התיאורטי, מה משרת את העבודה שלנו ומסייע לקורא להבין את מהלכה ומה רק מוסיף "רעש" מיותר ומכביד על הקורא. בעולם המקושר של ימינו לא נוכל לעשות שימוש בכל הידע הזמין לנו. אנו מוצפים במידע ובידע ועלינו למיין ולבחור את המיטב, הרלוונטי, האפקטיבי לדיון שלנו.

 

ביבליוגרפיה

הסקירה הספרותית תניב רשימה ביבליוגרפית בסיסית. זו תתרחב ותשתנה תוך כדי כתיבת העבודה.

הרשימה חייבת להיות כתובה בהתאם לכללים האקדמיים הידועים לפי אחת השיטות הכוללות המקובלות בעולם בהתאם לתחום הכתיבה. הפנייה לכללי ציטוט ורישום ביבליוגרפי נמצאת בתפריט הצד של מדור זה.

 

מאז עידן האינטרנט אנו נידונים להיות חלק מהעולם - הספרות חייבת להכיל גם מחקרים שאינם בעברית ושאינם מישראל (מחקרים ישראלים באנגלית אינם הפתח לעולם - אנו מחפשים את הכתיבה האקדמית שמתרחשת מחוץ לישראל). לכן הדרישה לפריטים ביבליוגרפיים אינה באה כדי להוות תרגיל בשליטה בשפה זרה אלא כדי להנגיש לסטודנט את עולם הדעת הרלוונטי שמחוץ למעגל דוברי העברית (יש כאלה בעולמנו). 

 

גם מידע שמצוי בפורמט דיגיטלי באינטרנט הנו רלוונטי, במידה והוא עומד במבחני איכות ואמינות אקדמיים. עלינו מוטלת האחריות להפעיל את בחני האמינות והאיכות הללו. אפילו הוויקיפדיה ומרחבי דעת דומים לה - תוצר של חכמת ההמון - כבר אינה בבחינת בן חורג והיא מקובלת כמקור ידע חשוב, אם כי תמיד טעון בדיקה וביקורת.

ברשימה הביבליוגרפית יכללו כל הפריטים שנעשה בהם שימוש בכתיבה ורק הפריטים הללו.

 

שאלות משנה

שאלת החקר מן הראוי שתהיה שאלה עשירה ומורכבת ולכן סביר שלא ניתן יהיה לענות עליה תשובה קצרה ופשוטה. לכן, כדי להגיע אל החוף המיוחל (התשובה לשאלה) עלינו לבנות לעצמנו תחנות ביניים, או שלבים ב-"סולם מחקרי", שמעבר שליהם אחד לאחד יביא אותנו אל מה שנדרש מלכתחילה - התשובה הכוללת.

טיפ: שאלות המשנה יכולות להיות אחר כך אחת לאחת - בהשמטה של סימן השאלה ומילת השאלה -  לראשי הפרקים של העבודה כאשר גוף כל פרק הנו המענה לתת השאלה שעומדת בראשו. חשוב הסדר הלוגי של השאלות הללו כך שתהיה לעבודה עלילה ושהקורא יוכל לעקוב אחר ההיגיון הפנימי של המחקר.

 

מתודה

כאשר מדובר בשאלת חקר עלינו לתרגם אותה לתהליך מחקרי העושה שימוש בכלי מחקר מתאימים. השאלה המובילה את העבודה עדיין איננה שאלת מחקר - את הבעיה הגדולה יש לתרגם לשאלה שהחוקר/ הלומד מסוגל לענות עליה בכלי מחקר שברשותו. המחקר אינו יכול להיות מקרי. את התהליך המחקרי יש לתכנן מראש: את המתודה המחקרית חשוב להבהיר מראש ואת תהליך השימוש בכלי המחקר חשוב להבנות מראש. עלינו לדעת באיזה כלי מחקרי אנו נשתמש בכל שלב, כיצד נתאים את הכלי לצרכינו (לדוגמה, באיזה שאלון אשתמש) ואיך נשתמש בו. כלי המחקר חייב לעמוד באמות מידה של מחקר מדעי. יחד עם זאת חשוב שנזכור שכלי המחקר הם אמצעי ולא תכלית - התכלית היא השאלה העומדת בבסיס העבודה.

 

איתור המידע הנדרש

ראו החלק בסביבת מעבדת הכתיבה הדן בחיפוש מידע. הבעיה המרכזית שלנו: עודף של מידע שעלינו יהיה למיינו ולעבדו בצורה מושכלת לכלל ידע רלוונטי ושימושי. הקפידו על כך שרק מידע רלוונטי לשאלה ששאלתם יופיע בעבודה. כל מידע אחר - יהיה מעניין ככל שיהיה - הנו מיותר.

כתיבת העבודה עצמה. זהו השלב שבו אנו אוספים ומעבדים את פרי החיפוש שלנו וכותבים את העבודה. שלבי הכנה יסודיים הופכים את הכתיבה עצמה לקלה ובהירה הרבה יותר.

הקפידו על ניסוח בהיר ודינמי. שימרו על קו מחשבה רציף - עליכם להוליך את קהל המאזינים או הקוראים שלכם באופן בהיר מהשאלה דרך שלבי המחקר אל התשובה הנדרשת. ראו את החלק בסביבה זו הדן בשאלה כיצד לכתוב טוב.

 

כתיבת סיכום

הסיכום מכיל את לקחי העבודה עצמה ומסקנותיה. בסיכום אנו סוקרים במרוכז את כל המענים של שאלות המשנה ומביאים את המסקנה המסכמת.

מסקנה זו אמורה לענות לשאלה הפותחת. באם בתחילת הדרך הגדרנו היטב מהו סוג המענה הנדרש נוכל כעת להעריך את הדרך שעשינו ולראות האם הצלחנו בעבודתנו.

בסיכום איננו מכניסים טיעונים חדשים ואיננו דנים מחדש בעובדות - אנו מסכמים את מה שכבר נידון.

מורה שלי לכתיבה טובה הסביר לי פעם את מהותם של שלושת חלקי העבודה: "במבוא אני כותב מה אני הולך ללמוד, בגוף העבודה אני לומד, ואילו בסיכום אני כותב מה למדתי."

בחלק הסיכום אנו יכולים להביא מסקנות תיאורטיות כמו גם מסקנות מעשיות והצעות לפעולה עתידית העולות מלקחי העיון שלנו. לבסוף, אפשר לסגור את המעגל גם בתגובה אישית לנוכח התוצאות שהושגו.

 

נספחים

אלו מהווים "מחסן" לחומרים: תעודות, שאלונים, תמונות נוספות וכו'. הנספחים אינם מכילים דיון - הם "מחסן" בלבד. כאשר נדרשים במהלך הדיון לפריט שב"מחסן" יש ליצור הפנייה אליו.

 

השלמת הרישום הביבליוגרפי

עלינו לעבור שוב על הרישום הביבליוגרפי ולראות האם כל מקורות המידע בהם השתמשנו, ורק הם, מופיעים ברשימה והאם הם מופיעים ברשימה בהתאם לכללי הכתיבה בהם בחרנו. חובה עלינו להקפיד הקפדה יתרה לכתוב את פריטי הביבליוגרפיה בדיוק בהתאם לשיטה בה בחרנו. ראו את החלק הדן בשיטות הרפרנס השונות.

 

הכנת המבוא:

המבוא יכיל את השאלה והרציונאל שלה, מידע בסיסי וסקירת ספרות מחקר וקביעת המתודה של המחקר – דרכי העבודה. רצוי להכליל במבוא מעין מפת דרכים של העבודה שנפרשת אחריו.

 

שער לעבודה

עלינו להכין  שער לעבודה ובו מידע בסיסי, הכולל את פריטים הבאים:

• שם המוסד בו נעשית העבודה ושם הפקולטה והתוכנית או החוג במסגרתו היא נכתבת

• במסגרת איזו פעילות / קורס נכתבת העבודה

• שם המחקר / החיבור

• שם החוקר / הכותב

• שם של מנחה אם ישנו.

• תאריך (בתחתית הדף, באמצע)

•  

ככלל, בעבודה אקדמית עצבו את השער ללא עיצובים "חגיגיים", איורים וקישוטים. העיצוב ראוי שיהיה נקי וייתן מבט קל על זהות העבודה ותכניה.

 

תוכן העניינים

דף תוכן העניינים נותן מבט ראשוני על כל חלקי העבודה. כדאי לעצבו במינימום עיצוביות ובצורה בהירה ונוחה לעין.

שמות הפרקים ומספרי העמודים יהיו זהים לאלו שבחיבור עצמו.

יש למספר את חלקי העבודה  - המספור בדף תוכן העניינים ובעבודה עצמה חייב להיות זהה לגמרי.

 

הגהה

כל אחד מאתנו שוגה בכתיב כמו גם בארגון החומר. לכן כל עבודה דורשת הגהה, ז.א. קריאה חוזרת, תיקון ניסוח, תיקון שגיאות כתיב והקלדה, תיקון בעיות עיצוב (עיצוב מינימלי, בבקשה). הגהה רצוי שתיעשה לא על ידי כותב העבודה עצמו אלא על ידי מישהו אחר.

הערכה ושאיפה למצוינות

 

התהליך של יצירת ידע מדעי הנו תהליך ציבורי, פומבי. לא מספיק שכתבנו טקסט שהוא לדעתנו איכותי. העבודה שלנו ראוי שתעבור הערכה ותעמוד במבחן הביקורת. בעבודות במסגרת קורס רגיל העבודה מוערכת על ידי המורה בלבד. בעבודה סמינריונית היא זוכה גם למשוב של עמיתים לסמינר. בעבודות גמר בלימודי התואר השני העבודה זוכה להערכה של קורא נוסף, לעתים אנונימי. הערכה זוכה לפעמים לכמה מעגלי משוב ותיקון. בסופו של תהליך המשוב והתיקון שבא בעקבותיו (כולל האפשרות לא לקבל את כל ההערות) העבודה תהיה כנראה טובה יותר. זהו תהליך של השבחה ושאיפה למצוינות שהנו ליבתו של העולם האקדמי.

 

ויושרה אקדמית כמובן...

עלינו להקפיד באופן חמור לייחס דברים למי שאמר אותם או כתב אותם ולא ליחס לעצמנו דברי אחרים. כל מה שלא אנחנו יצרנו שייך למישהו אחר ועלינו לכבד זאת. אולם אנו יכולים להעזר בדברים תוך ייחוס נכון שלהם ליוצרם.בכל פעם שאנו משתמשים בטקסט שיצר מישהו אחר חובה עלינו לתת הפניה ברורה (רפרנס) למקור. הדבר נכון גם לגבי טקסט שאנו לוקחים מהאינטרנט או מכל מקור דיגיטאלי אחר.

 

בהשענות על דברי אחרים אנו יכולים להביא ציטטה (עם מתן הפנייה מדויקת לעמוד), לנסח את הדברים של האחר בלשוננו שלנו (עם מתן רפרנס לפריט הביבליוגרפי) או לסכם מקור אחד או יותר ולעשות אינטגרציה ביניהם (עם מתן רפרנס לכל הפריטים הביבליוגרפים שמהם נלקח המידע לסיכום). ראו הסבר מצוין על כך במעבדת הכתיבה הנהדרת של אוניברסיטת פרדו (לחצו על הקישור).

 

ראו גם את הקישור שם להסבר מפורט כיצד משלבים מובאה ממקור אחר בתוך טקסט שלכם. זיכרו: המובאה אינה מחליפה דיון שלכם אלא היא עזר להמחשת הרעיון שלכם. הכרח להבחין בין המובאה (על ידי גרשיים) ובין הדברים שלכם. וכמובן שכל מובאה חייבת, חייבת, חייבת ברפרנס מדויק לפריט ולעמוד ממנו היא נלקחה.

•  פורום חדשות

• כתיבת עבודה משולבת מחקר