מחקר כמותי

 

האם המחקר הכמותני מתאים לשאלה שאני שואל? לשם כך עלינו להבהיר את מהותו של המחקר הכמותי ואת סוג המענים שהוא מסוגל להפיק עבורנו החוקרים.

שיטות מחקר כמותניות הן שיטות מחקר המתייחסות אל המציאות החברתית שסביבן כאל אוסף של אובייקטים בדומה לנעשה בתחומי מדעי הטבע. הדגש הוא על הצד המספרי, המדיד, של החקירה. מחקר כמותני יודע לתת מענים לשאלות כמותניות ולתאר תופעות באוכלוסיות גדולות יחסית, תופעות שניתן לתאר באופן אובייקטיבי, למדוד ולכמת. במחקר הכמותני התופעות מתוארות כאובייקט סטאטי: עמדה מסויימת, מעשה מסויים וכו'. המחקר הכמותני מתקשה לתת מענים לגבי תהליכים, רגשות, מחשבות ואירועים סינגולאריים.

 

בשיטות המחקר הכמותני כלולות בעיקר שיטות סטטיסטיות והסתברותיות של קיבוץ ידע כמותי ונתוחו לשם מיפוי ואף חיזוי של תהליכים, תופעות ודפוסים. שיטות המחקר הכמותניות נשענות על הנחות יסוד אמפיריציסטיות: בחינת עובדות במציאות האובייקטיבית.

 

המחקר הכמותני התפתח מלכתחילה במדעי הטבע ומהם אומץ גם על ידי מדעי החברה המחפשים דרכים לקיים מחקר בעל תוקף מדעי גם בתחומיהם. הנחת היסוד של המחקר הכמותני במדעי החברה היא שהדרך הטובה ביותר להבין תופעות היא באמצעות מדגם רחב ומדידה מספרית. במחקר הכמותני ניתן לבנות באמצעות כלים סטטיסטיים את התמונה המחקרית, להפיק חוקים כלליים. בעוד שבמדעי הטבע החוק צריך לחול בהכרח על כל הפרטים אליהם הוא מתייחס הרי במדעי החברה מותר להניח שישנה שונות וישנם חריגים יוצאי דופן.

 

המחקר הכמותני עושה שימוש רווח  בשאלונים וניסויי מעבדה הכוללים משתתפים רבים והוא מתיימר להיגע למסקנות שיש להן תוקף החורג מעבר להתרחשות בקרב הפרטים הנבדקים.

 

ניתן לזהות במחקר הכמותני שני סוגי מחקר:

א. "מחקר כמותי מתאמי", המנסה למצוא התאמות בין תופעות שונות, אולם הוא אינו מתיימר לקבוע מה הסיבה ומה המסובב (מבין התופעות שנמצאה התאמה ביניהם).

ב. מחקר כמותי ניסויי "סיבתי" המתבצע במעבדה ומבקש למצוא קשר סיבתי בין תופעה אחת לתופעה שנייה. החוקר מבצע שינויים במשתנה אחד, המכונה "משתנה בלתי תלוי", ומצפה לראות כיצד ישתנה המשתנה השני, "המשתנה התלוי". באם ניסיויים חוזרים מצביעים על ממצאים מובהקים ניתן לדבר על כך שיש קשר סיבתי בין התופעה האחת לתופעה השנייה.

 

המחקר הכמותני, המבוסס על אוכלוסיות נחקרות גדולות יחסית, הנו כלי מחקרי חזק שיכול ללמד על תופעות חברתיות מובהקות. הוא מבקש לבנות כלים שיצמצמו ככל שניתן הטיות סובייקטיביות של החוקר, כפי שזה במדעי הטבע, ולשם כך מפותחים שאלוני מחקר שלוקחים את שאלת המחקר ומתרגמים אותה לכלים מקצועיים לאיסוף נתונים מהאוכלוסיה הנחקרת. 

 

כיום עומדים לרשות החוקר הכמותני כלים סטטיסטיים ממוחשבים המקלים עליו לבצע עיבוד סטטיסטי של הממצאים כמו גם להציג את הממצאים בצורה נוחה. יחד עם זאת יש לזכור שגם הניתוח הסטטיסטי של הממצאים האמפיריים אינו סיומו של המחקר ויש להוליך את הממצאים לכלל דיון במשמעות הנתונים, הלקחים והמסקנות שניתן להפיק מהם, זאת אומרת שגם המחקר הכמותני מסתיים בכתיבה של טקסט פרשני.

 

המחקר הכמותני הנו בעייתי כאשר אנו דנים על בדיקת התרחשות סובייקטיבית אצל האדם הנחקר ולשם כך פותחו הכלים של המחקר האיכותני. מחקר כמותני בעייתי מבחינת הניכור המצוי בבסיסו בין החוקר למושאי מחקריו (בדומה לפרדיגמה של מחקר במדעי הטבע). הניכור הזה הנו בעייתי במיוחד כאשר מדובר במורים ומחנכים המבקשים לחקור משהו אצל תלמידיהם שלהם.

 

המחקר הכמותני בתחומי מדעי החברה בכלל ובתחומי החינוך בפרט עומד בפני שאלות מתודיות קשות באשר להגדרת האוכלוסיות הנחקרות וקביעת המשתנים הנחקרים שאינם תמיד ברורים וחד משמעיים. הוא מנסה להפוך איכויות סוביקטיביות למשתנים בעלי נוכחות אובייקטיבית כדי שניתן היהי לבחון ולכמת את הקשריהם.

מחקר כמותני בתחומי מערכת החינוך מעמיד בפני החוקר גם שאלות אתיות הכרוכות בתפיסת תלמידים ומורים כמושאי מחקר, למשל כאשר לצורך בחינת התרחשות בקבוצה אחת מקימים לצידה קבוצת ביקורת.